אינטואיציה - מאמרים

מאת: איציק שלום, פורסם 15.09.06

 

 

אינטואיציה ומדע

 

פרק א'

התפתחות האינטואיציה במבט אנתרופולוגי ופסיכופיזיולוגי.

 

פרק ב'

חשיבה אינטואיטיבית פנימית מול ביטוי חיצוני.

 

פרק ג'

אינטואיציה ורפואה.

 

אינטואיציה ולוגיקה

 

פרק א'

לוגיקה לעומת אינטואיציה.

 

פרק ב'

הפעילות הלוגית במרחב האינטואיטיבי.

 

פרק ג'

לוגיקה ואינטואיציה, קונפליקט או סינרגיה?

 

פרק ד'

לוגיקה – שיטות לשיפור.

 

אינטואיציה וחלום

 

פרק א'

תפקיד השינה והחלום באינטואיציה.

 

פרק ב'

החלום וקונסולידציה של זיכרון אינטואיטיבי.

 

פרק ג'

אינטואיציה וחזיונות/הארות

 

 

 

 

 

 

אינטואיציה

מהמושג הלטיני – intueri, להביט פנימה

מאת: איציק שלום, פורסם 15.09.06

 

 

אנו שומעים וקוראים הרבה על אינטואיציה, הרבה אומרים או מציעים: לכו עם תחושות הבטן,

עשו רק מה שמרגישים כנכון, טעיתי כי הרגשתי כך ועשיתי אחרת, ולחילופין טעיתי כי לא

חשבתי מספיק והלכתי רק על פי תחושת הבטן, יש אנשים שהמגע איתם עושה טוב

ויש כאלה שמעוררים סלידה ללא סיבה הנראת לעין, או כמו "חשבתי שכך יקרה ואכן קרה" ....

ועוד דוגמאות רבות אחרות.

 

האינטואיציה היא חלק אימננטי בקיומנו, כמו נשימה ודופק הלב. אין יצור אנושי שיהיה נטול

אינטואיציה, אך גם לא מן הנמנע כי גם בעלי החיים אינם נעדרי אינטואיציה והיא מתקיימת

בהם ברמות שונות.

 

אך מהי בעצם האינטואיציה?

 

←האם היא חוויה מיסטית?, הבזק עצבי?, הארה?, שטף מודעות?, תת מודע?, מחשבה

    מכוננת?, רפלקס?, אינסטינקט?, אינטיליגנציה תורשתית?, נשמה?, שייר ארכאי?,

    הנפש שבגוף?, טלפתיה?

 

←האם יש ביכולתנו לשנות או לשפר את ביצועיה או שמא היא נתון גנטי מולד כדוגמת

    גובה ומראה.

 

←האם בעתיד הרחוק, האינטואיציה תעבור הכחדה או דווקא חשיבותה תתעצם?

 

←האם ידע, נסיון, השכלה, אירועים שמחים או קשים, יש בהם כדי לשנות את יכולותינו

    האינטואיטיביות?

 

←האם יש באינטואיציה תועלת או נזק למהלך חיינו?

 

←האם יש מאבק בין האינטואיציה ללוגיקה או ששניהם מתנהלים בסינרגיה מושלמת?

 

←האם יכולנו לחיות ללא אינטואיציה ולחילופין האם היינו מתקיימים ללא יכולת לוגית?

 

©כל הזכויות שמורות לאתר הגרפולוגיה של איציק**

 

 

 

 

 

 

אינטואיציה ומדע

מאת: איציק שלום, פורסם 15.09.06

 

פרק א':

התפתחות האינטואיציה במבט אנתרופולוגי ופסיכופיזיולוגי.

 

 

ישנן תאוריות מיסטיות ופאראפסיכולוגיות רבות, הגורסות כי יש ביכולתן לתאר ולהסביר

מהי אינטואיציה ומאחר ואין כל דרך אמפירית, מדעית או נסיונית לאשש או להפריך תאוריות

אלה, אנסה לבחון את נושא האינטואיציה מכוון שונה ובאמצעות השערות, בעלות נטיה

מדעית, המבוססות על עקרונות פסיכופיזיולוגיים ואנתרופולוגיים ידועים.

 

גולגולת האדם הנוכחי גדולה פי 2 מגולגלתו של ההומנואיד (אדם קדמון מלפני כ- 2.5

מליון שנים) ופי 3 מגודלה של גולגולת השימפנזה, הפרימאט (primate)(1) הקרוב

ביותר לאדם, שלטענת החוקרים נפרדנו ממנו לפני כ- 8 מליון שנים.

גדילתו של המוח מיוחסת בעיקרה לקורטקס (cortex)(2), שדרש נפח נוסף בגולגולת וזאת

בנוסף להווצרותם של קפלים רבים, במוחם של הפרימאטים, שנועדו לאפשר מרחב

גדול יותר לרקמת המוח הרבה.

 

אצל האדם, התפתח מאד הקורטקס באיזורים הקשורים בראיה – הקורטקס הויזואלי

(primary visual cortex) שתפקידו, כמו גם של סעיפיו השונים, לפענח את המסרים

העצביים המגיעים מהעין וגם לפענח את ראית הצבעים הטריכרומאטית של האדם,

שקיימת חלקית או כלל לא קיימת בבעלי חיים אחרים.

חלק נוסף בקורטקס המפותח מאד אצל האדם הינו אזור המוח הקדמי (frontal lobe),

אזור זה אחראי להתנהגות, ויסות פעולות הקשורות בחברה, תכנון וביצוע.

 

כאמור, הקורטקס שנמצא וממלא היום חלק נכבד ממוחנו, גדול בניפחו לאין שיעור

מזה שהיה במוחו של האדם הקדמון והפרימטים שקדמו לו. לפיכך, יש להניח

כי קיומו של הקורטקס, כפי שהוא כיום, אינו תנאי לקיום המין האנושי והפרימאטים בכלל.

לפני התפתחותו של הקורטקס, החלק הדומיננטי במוח הייתה המערכת הלימבית

(limbic system)(3). מערכת זו הינה התפתחות מאוחרת ונוספה לגזע המוח

(brain stem)(4).

 

למעשה, ראשית התפתחות מוחם של הפרימאטים ואחרים, החל בהווצרות גזע המוח.

בשלב זה לבעל החיים היתה שליטה מוחית על תיפקודי הגוף, רפלקסים, אינסטינקטים

בסיסיים, למידה וזיכרון מוגבלים ביותר. לא יהיה סביר להניח שבשלב הזה האורגאניזם

היה יכול לחוות תחושות הקשורות ברגש או למידה וזיכרון רגשי. וודאי שלא יכולת

להסקה לוגית מחשבתית.

 

התפתחותה של המערכת הלימבית שינתה באופן דרמטי ומהותי את תיפקודו והתנהלותו

של בעל החיים. מרגע זה, בעל החיים יכול היה לחוות רגשות של חום, אהבה, קירבה,

אמון, קינאה, רוגז, אכזבה, כמיהה, סלידה, פחדים ועוד.

יתר על כן, נוספה לו גם יכולת לזכור, לעבד נתונים ורשמים, לשלוף ולהשתמש בזיכרונות

ולהיות ער לסכנה שאינה רק גירוי רפלקסיבי.

המערכת הלימבית הוסיפה לבעל החיים את הלמידה בעזרת התניה (conditioning)(5)

וחיזוק הזיכרון הטוב או הרע ע"י התניה.

 

גם היום, ההתניה היא בסיס להתפתחותו הבסיסית של המין האנושי, הפרימאטים

ורוב היונקים שלומדים מרגע הלידה (אולי גם לפני), איזו התנהגות או מעשה יגרום לטוב,

הנאה או סיפוק ואיזה יגרום לרע, סלידה, כאב ויסורים כעונש.

יתרה מזאת, אירועים והתנהגויות שעברו התניה, לטוב או לרע, ישמרו ויחרטו בזיכרון

באופן שיהיה קורלטיבי לעוצמת האירוע ומספר הפעמים שחזר על עצמו. 

המערכת הלימבית סיפקה את היכולת להתמודד עם מצבי דחק כמו חיים ומוות,

התמודדות עם איומים ואירועים בהם נדרשות החלטות בזק ופתרונות הבנויים על

מרווחי זמן קצרים ביותר.

מצבים קיצוניים כאלה ידועים גם כשלושת ה –f , המגדירים את אפשרויותיו של העומד

בפני מה שנתפש כסכנה מיידית – לברוח(flee), להלחם(fight) או לקפוא במקום(freeze).

 

בלוטת השקד(amygdala)(3), מקבלת את המסרים המיידים המתקבלים מהחושים

(virgin perception) ומיד מעבדת אותם (תפישה אינטואיטיבית ראשונית) בתהליך

מהיר של תקשורת עם כל חלקי המוח, כדי להבין את משמעותם ולהגיע להחלטה אם

הם מהנים וטובים או רעים ומסוכנים.

 

היכולת האינטואיטיבית , צמחה בד בבד עם התפתחותה של המערכת הלימבית שהיא

הבסיס הפסיכופיזיולוגי של האינטואיציה.

 

כדי לאפשר יעילות ביצוע מירבית, התפתחה האמיגדלה באופן כזה שמאפשר לה לתקשר,

תוך אלפיות השניה, עם כל חלקי המוח, לעמת את המידע הנקלט עם זכרונות ואסוציאציות

קיימות ולנסות ליצור הקשר וקישור עם כל גירוי חושי ולא משנה עד כמה הוא קטן או זניח.

ניתן לדמות את המערכת הלימבית לסוכנות ביטחון אולטימטיבית – אין פרט נקלט שלא

מקבל התיחסות, כל הפרטים עוברים סלקציה עיבוד וארגון ומאוחסנים בהתאם לעוצמתם,

חשיבותם ומשך פעילותם.

 

המערכת הלימבית – אינטואיטיבית, תבונתית והיוריסטית ועל כן היא מסוגלת להגיע

למסקנות, גם אם הקלט חלקי ומכיל פרטים מעטים ובלתי מספיקים.

 

לעיתים לא רחוקות, המערכת יכולה להיות רגישה יתר על המידה וליצור תמונה לא אמיתית

של הקלט. למעשה, אין כאן שחור ולבן, יש לאמיגדלה רמות שונות של רגישויות שנגזרות

מאינספור גורמים, משתנות תדיר, מאד סוביקטיביות לקלט ובדרך כלל לא ניתנות לשליטה.

אינטואציה, היא מושג שגור המתאר בעיקר את פעילות האמיגדלה והמערכת הלימבית.

  

מכאן, ניתן להבין כי המערכת האינטואיטיבית היא אוטונומית, מיידית ופועלת ללא הפסקה

כדי להגיע לתוצאות מהירות, המערכת תפעל גם בחלקיות ובחוסר של מידע ולא תחשוש

מחוסר מוסריות כמו גם לא מכל מגבלה חברתית, אישית, חברתית וכד'..

(כפי שפעלו אדם וחוה, על פי תאוותם, כמתואר בספר בראשית, לפני שרכשו את הדעת).

 

"וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת".

"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ,

 וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל". (בראשית ב,ג)

 

ואכן, בעלי החיים שהתפתחה בהם המערכת הלימבית (לפני התפתחות הקורטקס),

היו חסרי מעצורים חסרי מוסר ועכבות ופעלו ללא שליטה, חייהם התנהלו רק על פי יצרים

שנגזרו מהתניות של תאווה, הנאה, מין, תזונה, כוח, שליטה, פחד, כאב, סיפוק, אכזבה,

הצלחה, כישלון ועוד.

 

©כל הזכויות שמורות לאתר הגרפולוגיה של איציק**

 

 

 

 

 

 

אינטואיציה ולוגיקה

מאת: איציק שלום, פורסם 15.09.06

 

פרק א':

לוגיקה לעומת אינטואיציה

 

 

"כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע".

"ותִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת". (בראשית ב,ג)

 

והנה למערכת הלימבית, חסרת העכבות והמוסר, נוספה........ מערכת קורטקס, לוגית,

סקרנית ושכלתנית, ששואלת וחושבת באופן שונה ובעלת אמות מידה ומוסר אחרים.

 

אז למה נועד הקורטקס ומה הסיבה להתפתחותו?

 

התשובה לשאלה זו נעוצה בשאלה עצמה, דהיינו, האם ללא יכולת ניתוח לוגית היינו מסוגלים

לענות על השאלה הזו או על אחרות שדורשות התייחסות מחשבתית, מכוונת, נשלטת, בעלת

אופי סיבתי ובנוייה כתרשים זרימה?.......סביר להניח שלא.

 

המערכת הלימבית- אינטואיטיבית לא תוכל להשיב לשאלה כזו וגם לא לשאלות אחרות שנוצרו

מתוך סקרנות לשמא ורצון לדעת ולהבין גם מה שלא מתגמל אותנו בטווח המיידי או אולי לא

יתגמל כלל.

 

נכון שגם עצם העיסוק ב"דברים כשלעצמם" נובע מצורך אינטלקטואלי שמתוגמל בסיפוק

המתקבל מהפיתרון או מההצלחה שבהתמודדות, אך בכל מקרה, הסיבה להתפתחות

הקורטקיאלית יכול לנבוע מסיבות רבות ומגוונות ואין לשלול גורמים כמו מוטציה, גנטיקה

חבויה או גם את....."פרי עץ הדעת".

 

התפתחות האיזור הקורטקיאלי דרשה שינוי משמעותי בתיפקוד המוחי, המערכת הלימבית

כבר לא שלטה לבדה אלא הייתה צריכה לחלוק את המשאבים עם האיזור הקורטקיאלי ..

וגם בהכרח לתקשר עמו.

לכאורה, מרגע שהתפתחה מערכת מוחית נוספת התיפקודים של קודמיה היו אמורים לקטון,

אך לחלוטין לא כך היה הדבר.

לא זו בלבד שגדלה המעמסה על המערכת הלימבית, אלא גם הצורך לשלב אורגניזם מורכב

ומסובך, יצר דרישה לתיחכום והתמחות גדולים יותר.

במוחנו הנוכחי, קיים "דו שיח" מתמיד ורצוף בין שתי המערכות, כל החלטה, תגובה, תכנון,

ביצוע, התנהגות וכו' תלויים בהכרח של שיתוף פעולה בין השתיים.

 

לאנשים שנפגעו באמיגדלה או במסלול המקשר אותה לקידמת המוח(frontal lobe), ישנו

קושי משמעותי לקבל החלטות פשוטות ביותר כמו איך להרים חפץ, איך ליצור קשר או איך

להתנהג.

למרות זאת, בתהליך הדרגתי שהתעצם בעידן שלנו, תיפקודה של המערכת הלימבית -

אינטואיטיבית קיבל חשיבות קטנה ביחס לזה של הקורטקיאלית-לוגית שנתפסה כעילאית,

חשובה, נכונה ומדוייקת ומסוגלת  להביא מהר וטוב יותר להשגת הצרכים והמטרות.

"סוף מעשה במחשבה תחילה", כך אמור לפעול היום אדם מחושב ושקול, כך ימנע מטעויות,

לא יצטער ולא יאשים את עצמו על כך שפעל מ"הבטן".

 

האם כך הדבר?, האם אכן הלוגיקה עדיפה ונכונה יותר?

 

כלל וכלל לא!, קיים שוני מהותי ביכולת הקליטה והעיבוד, בין שתי המערכות. האמיגדלה

מקבלת את המסרים מהחושים מוקדם יותר(תפישה אינטואיטיבית ראשונית) ורק לאחר

מכן מגיע המסר אל הקורטקס הרלבנטי(תפישה לוגית מאוחרת(. יתר על כן, מאחר

והאיזור הקורטקיאלי הוא המאוחר יותר בהתפתחות, אין לו יכולת קיום עצמאית והוא נתמך

וניזון מהמערכות שקדמו לו.

לפיכך, ניתן לדמות את המערכת הלימבית ל - "שרת מחשב, מעבד וזיכרון" ואת גזע המוח

ל - "לוח האם" הנותנים שרות לקורטקס הלוגי.

 

האינטואיציה היא תוצאה של תקשורת מוחית מרחבית מהירה ביותר, די לנו בפרטים מעטים

כדי לנסות לבנות תמונה מלאה.

אם אשאל אדם כלשהוא אם מוכרת לו לדוגמא המילה... "חיקציבלוש", לא ידרש יותר מחלקיק

של שניה כדי להשיב שלא.

בהנחה שבמוח ממוצע אגורים מאות אלפי שמות, מונחים, ניבים שונים, מושגים וכד', סביר

היה להניח שמלאכת האיתור או שלילת האיתור, תארך זמן רב!. גם למחשב פשוט היה נדרש

זמן מה כדי לנסות ולהתאים את המילה שנשאלה, למאגר עצום שכזה. ובכל זאת, מוח אנושי

הצליח לבצע את המטלה בפחות משניה.

 

אין כל דרך לוגית שיטתית שיכולה להסביר את התופעה המדהימה של יכולת התיקשור

העצבית של האמיגדלה עם שאר חלקי המוח, המתבצעת במהירות מסחררת וגם מספקת

תשובה מיידית.     

אין גם הסבר מדעי מספק שיוכל להסביר את התופעה ואולי גם לא יהיה בקרוב. את התשובה

יכולה לתת רק האינטואיציה, נראה שהמערכת הלוגית אינה בנויה לחשיבה מופשטת כזו.

 

©כל הזכויות שמורות לאתר הגרפולוגיה של איציק**

 

 

 

 

 

 

אינטואיציה וחלום

מאת: איציק שלום, פורסם 15.09.06

 

פרק א'

תפקיד השינה והחלום באינטואיציה

 

 

 מהתהליכים המסתוריים והאניגמאטים ביותר, המתרחשים בגופנו יש את השינה והחלומות.

כפי הנראה, נידרש לעוד שנים רבות מאד כדי לפענח רק חלק מהסיבות לשינה ולחלימה ובכלל

להבין מה קורה שם, בקופסא הסגורה.

 

ידוע כי תהליכים רבים מתרחשים במוחנו בזמן השינה שבמהלכה אנו עוברים 5 שלבים

עיקריים, חלקם חוזרים ומופיעים מספר פעמים במהלך השינה ובמשכי זמן משתנים.

חוקרים טוענים שגם לאחר היקיצה, בשעות אור היום ובכל מהלך הזמן בו אנו ערים,

ממשיכה המחזוריות להתקיים במחזור סירקאדיאני(circadian cycle). המחזור הזה, נמשך

כ- 24 שעות ונוצר עם הבזק האור הראשון שלאחר השינה (zeitgebers)  הגורם ל"איתחול" 

של המחזוריות.

חשיבותו רבה ביותר, התרחשותו מכוונת ומארגנת לנו ולמרבית היונקים ובעלי החיים, את

זמני השינה, היקיצה, הרעב, הפרשות הורמונליות שונות ועוד.

 

עוד חשוב לדעת כי במהלך השינה ושלביה השונים, מופרשים או מתמעטים במוח

מוליכים עצביים (neurotransmitors) שונים כמו אדרנלין (adrenalin), סרוטונין

(serotonin), דופמין (dopamine) ועוד.

בחלק מהשלבים פעילת המוח מואטת(השלב הרביעי) ובשלבים אחרים הפעילות רבה כמו

בזמן העירות. בשלב החמישי - rem אנו חולמים וגופנו הופך למשותק(6), אלמלא כך היינו

כנראה "משחקים" את החלום במהלך השינה.

 

מוכר וידוע כי החלומות ברובם מתפוגגים עם היקיצה. כשמעירים את החולם ומבקשים ממנו

לספר על החלום שחווה זה עתה, במרבית המקרים הנשאל ירגיש איך הזיכרון, שהיה כל כך

מוחשי ומציאותי, מתפוגג ונמחק תוך כדי הניסיון לספרו, עד כדי שיכחה.

 

החולם תמיד מככב בחלומותיו והופך לתסריטאי מקורי ומפיק סרטים מז'אנר שאין לו

מגבלות ועכבות.

הכל קיים בחלום – רגשות, פחדים, מין, יצרים, אהבה, שינאה, טוב, רע .... ובכלל, בדומה

לכל האלמנטים המתרחשים כל הזמן, במערכת הלימבית - אינטואיטיבית.

 

מהות התהליך האינטואיטיבי, דומה ביותר למהות המתרחש בחלום ואותם הכלים

המשמשים את האינטואיציה, משמשים גם בחלום ולהפך.

זאת ועוד, ככל שהאדם יותר אינטואיטיבי ופחות לוגי, כך חלומותיו יהיו פחות מציאותיים

ויותר דימיוניים. בד"כ אנשים לוגים ושקולים יחלמו חלומות פחות "מטורפים" ויותר קרובים

לקיים במציאות של האדם הער.

 

המוח האינטואיטיבי שלנו דומה לשואב אבק אולטימטיבי, במהלך היום ובזמן העירות

(אולי גם בשינה), הוא קולט, בעזרת החושים, אינספור גירויים חיצוניים למרות שאת רובם

המכריע אנו לא זוכרים.

אם ננסה להזכר בכל הגירויים - ויזואלים, שמיעתיים וכד', שקלטנו במשך זמן היותנו ערים,

נצליח לדלות מזיכרוננו רק חלק מיזערי.

לדוגמא, אם נישאל בדיעבד מה ראינו ושמענו, במהלך שיגרתי ויומיומי למקום ידוע, נוכל

להזכר רק בפרטים וארועים ספורים מהדרך וזאת למרות שחלפנו על פני אינספור מראות!.

אך אל לנו לטעות, למרות שאנו מסוגלים להזכר רק בחלק קטן,  כל הגירויים שנקלטו בשדה

הראיה של העין, כמו גם בשאר החושים, נרשמו ונשלחו למאגר בזיכרון הזמני בחלקי המוח

(למשל ההיפוקמפוס), לצורך עיבוד וסלקציה, בשלב שבא לאחר מכן.

 

לאברי קליטה, שברובם פסיביים כמו עיניים ואזניים, אין כל יכולת אפריורית לסנן פרטים

הנקלטים בשדה הראיה או השמיעה, כפי שמצלמה, המכוונת למקום מסוים, תקלוט תמיד

את כל הנמצא בטווח העדשה.

רק החלקים האחראים לפיענוח במוח, מסוגלים לארגן, למיין ולהחליט מה חשוב ומה לא.

 

ניתן לשער כי במהלך השינה, בשלב החלימה, המוח עורך ניקוי, אירגון, מיון, שיוך וקישור

לכל הרשמים שנקלטו ונאגרו בזיכרון הזמני. בשלב זה, המוח מנטרל את רובה של מערכת

החושים מהעולם החיצון ומשאיר רק חלק קטן שפתוח לקליטת חירום. פעולה זו היא

הכרחית ומאפשרת למוח לפעול "בשקט" ועם מינימום הפרעות.

לדוגמא, אם נקרא בשמות שונים של אנשים, ליד אדם שישן, בדרך כלל לא תהיה תגובה

מצידו. למרות זאת, אם נקרא בשמו הוא עשוי להגיב כמו גם לכל רעש אחר שבעברו של

החולם, נקשר או היה נלווה לתחושה של סכנה מוחשית.

 

בתהליך המיון והסיווג של הרשמים והפרטים שנקלטו, ה"מוח האינטואיטיבי" קובע את

חשיבותם ומחליט מי מהם ישלח לשמירה בזיכרון לטווח ארוך ומי מהם, שאובחן כבלתי

חשוב, ישלח למחיקה ושיכחה.

לצורך קבלת ההחלטה, המוח מעלה פעם נוספת, כל רישום שנקלט בזיכרון הזמני, ומנסה

לחבר לו רישומים מזכרונות קודמים, באמצעות הקשרים אסוציאטיבים. מאחר ורוב הקלט

החושי הינו ויזואלי, גם ניסיונות החיבור מייצרים תסריט ויזואלי – החלום.

 

ניתן לראות את החלומות כנסיון של המוח האינטואיטיבי למצוא פיתרונות, לרשמים שנקלטו

בו, על ידי קישורים אסוציאטיבים מהירים לכל הזיכרונות, רגשות, תחושות שהתקיימו בעבר.

מאחר ורוב הרשמים הנקלטים אינם בעלי משמעות, הם יוצרים קישורים פחות מוצלחים

והופכים לסרטים, בצורת חלומות, שרובם דמיוניים, הזויים, משונים ובלתי מובנים.

הכמיהה הלוגית של האדם, לברר את משמעות החלום היא אולי הסיבה לכך שבימים עברו,

הקדישו תשומת לב רבה מאד לחלומות וניסו תמיד להצמיד להם משמעויות וקישור כלשהוא

לעבר ולעתיד, כמו חלומו של יוסף, סולם יעקב וכד'.

 

©כל הזכויות שמורות לאתר הגרפולוגיה של איציק**

 

 

 

פרשנות:

 

1. פרימאטים(primates) – קבוצה עתיקה ומגוונת של 200-300 יונקים

(האדם ביניהם) שניקבתם נושאת שחלה(placenta), הקטן מבינהם גודלו כעכבר

והגדול כגורילה (30גר' – 180קג'), חייהם התנהלו בעיקר כשוכני עצים ביערות הגשם.

הפרימטים אופיינו כבעלי גולגולת יחסית גדולה, עיניים מופנות קדימה, ראיה

סטריאוסקופית, בוהן ואצבע מנוגדים, מוביליות גבוהה של מפרקי עצמות ידיים ורגליים

ועוד.

המאובנים הפרימאטים העתיקים ביותר אותרו בצפון אמריקה, אירופה ואסיה וגילם

מוערך בכ- 55 מליון שנים.

 

 

2. קורטקס(cortex) – רקמות תאי מוח המסודרות במעין יריעות מולטי שיכבתיות,

בעלות קפלים רבים (בפרימאטים), שנועדו לאפשר לדחוס רקמה רבה, ככל שניתן,

לתוך הנפח המוגבל של הגולגולת.

הקורטקס המוחי מתחלק לאיזורים שונים המתמחים בפעילויות סנסוריות ומוטוריות.

התפתחות האיזורים רלטיבית לכל בעל חיים – במכרסמים למשל, מוקדשים איזורים

נרחבים לריח ושמיעה ופחות לראיה.

התפתחות הקורטקס באבולוציה של בעלי החיים היא המאוחרת, חוקרים טוענים

שהחל להתפתח לפני כ- 100 מליון שנים.

 

3. המערכת הלימבית(limbic system) – קומפלקס מוחי הסובב את גזע המוח וממוקם

מתחת לקורטקס המוחי. המערכת הלימבית מאגדת איזורים האחראים ליצירה ועיבוד

של זיכרון ולמידה ומהווה מרכז משמעותי לרגשות.

מחלקיה המשמעותיים ניתן למנות את ההיפוקמפוס (hippocampus) – המעורב

בתהליכים של אחסון ועיבוד זיכרונות וגם בפעילויות קוגנטיביות שונות, וגם את בלוטת

השקד האמיגדלה (amygdala) – המעורבת בכל הנוגע לאחסון רגשות ויצירתם, חרדות,

עיבוד של חוויות רגשיות, פחדים, תת מודע ועוד..

המערכת הלימבית מקושרת חזק לכל חלקי המוח והתפתחותה מאוחרת לגזע המוח.

 

4. גזע המוח (brain stem) – ממוקם בתחתית המוח ושולט על מעבר כל המסרים

העצביים מהגוף למוח ולהפך. בקצה התחתון מחובר גזע המוח באמצעות המוח המוארך

(medulla oblongata) לחוט השדרה, בחלקו העליון מקשר ה – pons את שני חלקי

המוח הקטן (cerebellum) שאחראי לתאום קואורדינטיבי של תנועות הגוף.

המדולה אחראית ישירות לפעילויות בסיסיות וחיוניות ביותר כמו עירנות, שינה וקשב,

כמו כן שולטת בפעילויות הקשורות בפעילות הלב, נשימה, ריור, הקאה, צחוק, בכי ועוד.

גזע המוח הוא המוקדם בהתפתחות המוח.

 

5. התניה (conditioning) – יכולת מוחית היוצרת קשר בין התנהגות לגירוי.

גירוי שמתלווה להתנהגות מסויימת או נמשך לאחריה, גורם לאורגניזם לקשר בין

ההתנהגות לגירוי ובכך ללמוד לחזור ולחזק את ההתנהגות, אם הגירוי טוב או

להמנע מההתנהגות אם הגירוי המתלווה הוא רע או כואב.

כאמור, ההתניה יוצרת למידה שיש בה לרכוש או לבטל התנהגות על ידי חיזוק

חיובי או שלילי / ענישה או הכחדה.

6. שלב ""rem – קיצור של rapid eye movement, השלב החמישי של השינה.

לאחר השלב הרביעי העמוק deep sleep וכ- 90 דקות לאחר תחילת השינה, מתחיל

שלב ה rem.  מתחילות תנועות עיניים מהירות, קצב הנשימה והלב מואצים וסוערים

וניכרת פעילות מוחית משמעותית(גלי ביטא). במקביל, השרירים הרצוניים מאבדים

את הטונוס(נכנסים לרפיון) ומגיעים למצב של שיתוק. שלב זה חוזר כמה פעמים במהלך

השינה, כ- 10 דקות בראשון ועד לכשעה באחרון.  תרופות ממשפחת ssri  גורמות לשלב

ה rem להתארך.  שלב זה ארוך יותר אצל תינוקות וילדים (אינטואיציות חזקות) ומתקצר

עם הגיל.

 

©כל הזכויות שמורות לאתר הגרפולוגיה של איציק**