אינטואיציה וגרפולוגיה

מאת: איציק שלום, פורסם 4.9.06

 

 

האינטואיציה היא מהכלים החשובים ביותר העומדים לרשות הגרפולוגיה. ככל שהיחס

לוגיקה / אינטואיציה יגבר לכיוון הלוגיקה, כך תפחת מעורבות האינטואיציה והניתוח

הגרפולוגי של כתב היד עלול לנטות  ולהיות סקולסטי, לקוני ופחות מעמיק.

 

בבואו של הגרפולוג לבחון כתב יד, המונח לפניו, עומדות בפניו אפשרויות רבות. למרות

זאת במרבית המקרים הגרפולוג, במבטו הראשון, יסקור את כתב היד באותו אופן שהיה

סוקר תמונה, ציור במוזאון, פסל, סביבה חדשה או מראה נוף.

 

כל אדם מפתח, במהלך הינקות, הילדות והבגרות, את הדרך והאופן בהם הוא יביט ויסקור

מראה חזותי שיוצג לפניו לראשונה.

האחד יבחר להביט במראה כמכלול ואז לרדת לפרטיו, השני יבחר דוקא להתחיל בפרטים

ומהם יעבור לכלל המראה, השלישי יבחר להתחיל בפרט מיוחד שמשך את עינו וימשיך רק

לאחר שבחן אותו בקפידה, הרביעי יביט במראה במבט חטוף ויראה בדמיונו מראה שונה

ודמיוני, החמישי יבחן תחילה קיום של סימטריה וסדר ועל פי התוצאה יפעל בהמשך, השישי

יבחן תחילה התאמה למראה מוכר מהעבר, השביעי ישפוט את המראה על פי מידת היותו

מושלם וכך הלאה....

 

אופן ודרך המבט נבדלים, מורכבים ויחודיים לכל אחד ואחת ויכולים להשתנות גם עקב

שינויים אישיים וריגשיים, בכל עת.

 

נניח שהיו עומדים לרשותנו כמה מחשבים, עם יכולת תבונתית!, המחוברים כולם במקביל,

למצלמה אחת, ונאמר שהיינו נותנים לכל מחשב אפשרות לעבד, כפי "העולה על רוחו" את

התמונה המתקבלת במצלמה המשותפת ולהציג, כל אחד בתורו, את המתקבל בצג שלו

 

סביר להניח שהיינו מוצאים כי כל מחשב תבונתי שכזה, עיבד אחרת את המראה המשותף

שהתקבל במצלמה. מי שהיה מביט במבדק ותוצאותיו, היה קובע כי תמונת המקור (הקלט)

הינה זהה ואילו המתקבל בצג(הפלט), שונה ממחשב למחשב.

  

לצערנו או אולי לשמחתנו, לא ניתן לבצע זאת כשמדובר בבני אנוש, אנו לא יכולים להתחבר

לעיניו, מוחו או חושיו של האחר וגם לא לחוות את המתחולל בראשו.

מכאן, כאשר נציג בפני כמה נבדקים, אנושיים, מוצג כגון כסא(הקלט), כל הנבדקים ידווחו

כי ראו כסא (הפלט). אך ממבדק שכזה עולות מספר שאלות:

 

- האם אכן כולם ראו את אותו הכסא בעיני רוחם?........

- היה ויכולנו לחבר צג מחשב ישירות למוחו של כל אחד מהנבדקים, האם גם אז הבודק היה

  רואה את התמונה המתקבלת בצג(הפלט), ככסא?.....

- בעיניו של הבודק, עד כמה התמונה המתקבלת בכל צג מחשב "אנושי"(הפלט), תהייה שונה   

  מהכסא(הקלט)?

- עד כמה התמונה המתקבלת בצגים תהייה שונה מנבדק אחד למשנהו?....

- האם לנבדק יש שליטה לוגית או אחרת על מראה הפלט?...

- אם נציג לנבדק, בפעם אחרת ובין תמונות אחרות, את הפלט שלו מבדיקה זו... האם הוא

  יזהה אותו ככסא?

        - האם בודק אינטואיטיבי יוכל לזהות את הפלט המתקבל ככסא גם אם הפלט שיתקבל, יראה

          לבודק אבסטרקטי ודמיוני לחלוטין?...

  לא מן הנמנע שהפלט יכול להיות כל כך שונה מהקלט כך שלא ימצא בודק שיצליח לזהות

  את הפלט ככסא.

 

יש להניח שבעיני הבודק, השונות בין פלטי הנבדקים תהיה גדולה יותר כאשר נבדקים באים

מרקעים שונים כמו תרבויות שונות, גדילה במקומות כמו כפר או עיר, מגדר של הנבדקים,

אישיות הנבדקים, מצב רוחם בעת הבדיקה, נטייה סובייקטיבית של הנבדקים לקלט ועוד..

ניתן גם להניח שבכל חזרה על הבדיקה, הפלט של הנבדק עשוי להיות שונה.

 

ניתן בהחלט לדמות כתב יד, לתמונת פלט, המתקבלת על צג המחובר למוחו של הכותב.

 

כתב היד, כמו גם ציור, הינו במישרין תוצר מוחי ויזואלי של עיבוד מחשבתי. יש בכתב שני

מרכיבים עיקריים, האחד - מראה הכתב והשני - תוכנו המילולי.

למעשה, שימושו העיקרי של הכתב היה מאז ומתמיד לצורך העברת מסרים לקורא דהיינו,

שימוש בתוכן מילולי כתוב, כתחליף לדיבור או שיחה עם אדם שאינו בטווח השמיעה.

 

לכל אחת מהדרכים המשמשות להעברת מסרים מילולים יש מעלות משלה, למסר המועבר

דרך דיבור, נוספים אינטונציה, מראהו, תנועותיו של המדבר ועוד.   לכותב המעביר מסר

בכתב, ניתנת אפשרות טובה יותר לניסוח והקורא יכול לשלוט בקצב הקריאה(הקליטה). ו

למרות זאת, שלא כמו בדיבור, כתב היד מעביר מסרים נוספים והחשוב ביניהם הוא היכולת

לקרוא שוב ושוב.

 

הקורא סוקר את כתב היד, כפי שתואר למעלה, על פי דרכו האישית ולמרות שהכתב הוא

סטטי, בכל קריאה נוספת, מתחולל שינוי חדש במוחו של מקבל המסר ונוצרת אינטראקציה

הבנויה על חוויה חדשה ושונה בין הקורא לכתב היד.

 

הגרפולוג האינטואיטיבי מביט בכתב היד כאילו בפניו ציור, אין לו עניין במלל, הקלט עבורו

הוא מראה הכתב, צורתו, מבנהו, מיקומו וכל שאר הסממנים המשמעותיים המספקים את

התפישה האינטואיטיבית הראשונית.

 

מרגע שהגרפולוג יצליח לשחרר את הקוגניציה שלו מהצורך לבחון את המרכיב המילולי,

הוא יוכל לפנות את השליטה לטובת החלק האינטואיטיבי ולנתח את מראה עיניו על פי

קריטריונים אחרים לחלוטין.

מידת היכולת של המביט בכתב יד להפעיל באופן משמעותי את משאביו האינטואיטיבים,

תלוי ביכולתו לנטרל או להקטין את החלק הלוגי (תפישה לוגית מאוחרת), שבדרך כלל

משתלט על מסרים המכילים מרכיבים מילוליים.

 

אז לשם מה חשובה האינטואיציה לגרפולוגיה??..ומדוע לא מספיק לגרפולוג ידע לוגי יבש

כדי לנתח כתב יד?.

 

התשובות לשאלות אלה נעוצות בהבנת משמעות "התוצאות" של המבדקים ההשערתיים

שתוארו למעלה.

 

מוח אנושי תבונתי, מנתח ומעבד את הנתונים הנקלטים באמצעות החושים, בדרך יחודית לו.

פלט ויזואלי כמו כתב היד, הינו תמיד תוצר סובייקטיבי ואישי של הכותב, במקרה כזה ניצול

המשאבים הלוגיים בלבד, לא יביא לפיענוח מושלם של הפלט.  

הניתוח הלוגי לבדו, נשען על בסיס של סטטיסטיקות, הסתברות, יסודות אמפירים ומחקרים

קודמים.  ברם, רוב הידע הלוגי, המשמש ככלי לניתוח כתבי יד, נסמך ברובו על אוסף של

מחקרים שנערכו ברחבי העולם, תרבויות שונות, מנטליות שונה כו'. יתר על כן, הלוגיקה

אינה מסוגלת לגשר על החלק המשמעותי שנמצא בין הקלט לפלט - האינטרפרטציה האישית

והעיבוד המוחי של האדם.

 

לשם פיענוח החלק ה"נפשי" האינדבידואלי, יש צורך בהרבה יותר מלוגיקה, דרושה שיטת

פיענוח מיוחדת שיכולה לדלות גם פרטים שאינם ברורים, לגשר על פערים וחורים בפלט,

להיות מספיק ורסטילית ונכונה לקבל גם את הבלתי ברור ובלתי מוכר.

 

האינטואיציה היא הדרך הטובה והיעילה ביותר שבעזרתה נוכל להבין ולפרש את המסרים

הקוגניטיבים, כפי שהם מועברים ממוחו של אדם אחר.

 

אין לנו כלי יותר טוב, עשיר, מגוון ואסוציאטיבי מהכלי האינטואיטיבי, המסוגל לפענח את

הפלט האנושי ובמקרה דנן את כתב היד.

האינטואיציה טומנת בחובה את כלל הידע  של האינדבידואל, היא מהווה מעין אוסף מפורט

ומקוטלג של כל הרשמים, אפיזודות, חוויות וכל נתון תחושתי שהאדם חווה בחייו.

 

כל ישראלי שביקר בחו"ל, לא יכול שלא לשים לב לעובדה שהמוכרים בחנויות מסוגלים,

במקרים רבים, לזהות ישראלים, גם אם לא דיברו וגם אם לא היה עליהם סימן זיהוי כלשהו.

יכולת זו למשל, שאינה נשענת על יסודות ברורים, נשענת על איסוף מהיר של כל הידע,

הניסיון, החוויות, הריגושים, הצער, ההצלחה, השמחה ועוד אלמנטים רבים מאד המרכיבים

את האינטואיציה.

 

ללא היכולת האינטואיטיבית, אנו נהיה כבולים לחשיבה וידע יבשים, לקונים, מובנים ונלמדים

שנשענים רק על הוכחות בלתי מעורערות המתקבלות רק מהמשכיות לוגית וברורה.

תקשורת והבנה הדדית תהיינה על בסיס data בלבד, כמו רובוטים או כמו במחשב בסיסי.

 

 

©כל הזכויות שמורות לאתר הגרפולוגיה של איציק**